לחמניות זיתים וגבינה הן בדיוק המאפה שאני אוהבת להגיש כשצריך משהו ביתי, ריחני ומדויק. הן יוצאות רכות מבפנים, עם קרום עדין מבחוץ, ובכל ביס יש שילוב מלוח-עשיר של זיתים וגבינה נמסה.
זה מתכון שמכבד את המסורת של בצק שמרים טוב, אבל נותן לו טוויסט מודרני עם מילוי נדיב וטכניקה שמבטיחה מרקם אחיד. תעבדו מסודר לפי השלבים, ותקבלו לחמניות יציבות, יפות, ונוחות גם לאירוח וגם לקופסת אוכל.
מרכיבים
- 500 גרם קמח לבן (רצוי קמח לחם לתוצאה אלסטית יותר)
- 10 גרם שמרים יבשים
- 30 גרם סוכר
- 10 גרם מלח
- 280 מ"ל מים פושרים
- 60 מ"ל שמן זית
- 1 ביצה (כ-50 גרם), לבצק
- 120 גרם זיתים שחורים מגולענים, קצוצים קטן ומסוננים היטב
- 120 גרם זיתים ירוקים מגולענים, קצוצים קטן ומסוננים היטב
- 180 גרם גבינת מוצרלה מגוררת
- 80 גרם גבינת בולגרית או פטה, מפוררת
- 15 גרם אורגנו יבש או 20 גרם אורגנו טרי קצוץ
- 1 שן שום כתושה (כ-5 גרם), אופציונלי
- 10 מ"ל שמן זית נוספים לערבוב המילוי
- לציפוי: 1 ביצה טרופה
- לפיזור: 15 גרם שומשום או קצח (אופציונלי)
הכנה
-
מכינים בצק: בקערת מיקסר עם וו לישה (או בקערה גדולה ללישה ידנית) מערבבים קמח, שמרים וסוכר עד אחידות.
-
מוסיפים מים פושרים, ביצה ושמן זית, ומתחילים לישה על מהירות נמוכה כ-2 דקות עד שנוצר בצק גס. זה שלב הידרציה ראשוני שמאפשר לקמח לספוח נוזלים בצורה אחידה.
-
מוסיפים מלח ולשים 8–10 דקות במיקסר (או 12–14 דקות ביד) עד בצק חלק, גמיש ומעט דביק. אם הבצק יבש, מוסיפים 10–20 מ"ל מים בהדרגה. אם הוא רך מדי, מוסיפים 10–20 גרם קמח, אבל רק לאחר לישה של כמה דקות כדי לא "להכביד".
-
התפחה ראשונה: משמנים קלות קערה, מעבירים אליה את הבצק, מכסים, ומתפיחים 60–90 דקות עד הכפלת נפח. טמפרטורה אידיאלית להתפחה היא סביב 26–28 מעלות, אבל גם על השיש זה יעבוד, רק ייקח מעט יותר זמן.
-
בזמן ההתפחה מכינים מילוי: בקערה מערבבים זיתים קצוצים ומסוננים, מוצרלה, בולגרית, אורגנו, שום (אם משתמשים) ו-10 מ"ל שמן זית. חשוב שהזיתים יהיו יבשים יחסית כדי לא לשחרר נוזלים לבצק בזמן האפייה.
-
מחלקים ומעצבים: מקמחים משטח עבודה קלות. מורידים לבצק את האוויר בעדינות (דגזום), ומחלקים ל-12 חלקים שווים, כ-85–90 גרם כל אחד.
-
פותחים כל חלק לעיגול בעובי כ-0.7 ס"מ. מניחים במרכז כף נדיבה מהמילוי (כ-30–35 גרם), אוספים את השוליים כלפי מעלה וסוגרים לצביטה חזקה. הופכים כשהתפר למטה ומגלגלים בעדינות לכדור חלק. סגירה טובה היא ההבדל בין לחמנייה מלאה שנשארת שלמה לבין מילוי שבורח.
-
מסדרים בתבנית מרופדת נייר אפייה, במרווחים של כ-4–5 ס"מ. מכסים ומתפיחים התפחה שנייה 35–50 דקות עד שהלחמניות תפוחות ומרגישות אווריריות למגע.
-
מחממים תנור ל-190 מעלות (חום עליון ותחתון). אם יש לכם אבן אפייה או תבנית כבדה, אפשר לחמם אותה מראש לקבלת תחתית יציבה יותר.
-
מברישים בעדינות בביצה טרופה ומפזרים שומשום או קצח. ההברשה צריכה להיות דקה כדי לא ליצור שכבת ביצה כבדה שמפריעה לתפיחה האחרונה בתנור.
-
אופים 18–22 דקות עד הזהבה עמוקה. אם יש מדחום, טמפרטורת ליבה של כ-92–94 מעלות מצביעה על אפייה מלאה של בצק שמרים רך.
-
מצננים על רשת לפחות 15 דקות לפני חצייה. החיתוך כשהן לוהטות גורם לאדים להימלט מהר מדי והפירור נהיה דחוס.
טיפים מקצועיים שאני תמיד מיישמת
-
איזון מליחות: זיתים וגבינות מלוחות מאוד. לכן המלח בבצק נשאר מדוד (10 גרם). אם אתם משתמשים בגבינה מלוחה במיוחד, אפשר להפחית מעט את הבולגרית ל-60 גרם ולהוסיף עוד מוצרלה.
-
ייבוש זיתים: אחרי הקיצוץ, הניחו את הזיתים במסננת 10 דקות ואז על נייר סופג. פחות נוזלים במילוי משפרים את המבנה ומונעים אזורים "בצקיים" סביב הגבינה.
-
לישה עד חלון גלוטן: בצק מוכן צריך להימתח לשכבה דקה בלי להיקרע מיד. זו אינדיקציה לרשת גלוטן מפותחת שמחזיקה גם את משקל המילוי.
-
דיוק בהתפחה: התפחה קצרה מדי תיתן מרקם דחוס; ארוכה מדי תגרום לקריסה בתנור. חפשו נפח כמעט כפול ותחושה אוורירית, לא רק שעון.
-
מרקם גבינה: שילוב מוצרלה (נמסה, חוטית) עם בולגרית/פטה (מלוחה, מתפוררת) נותן עומק טעם. אפשר להחליף 60–80 גרם מוצרלה בגאודה מגוררת לקבלת טעם אגוזי יותר.
-
להגשה נכונה: אני אוהבת להגיש לצד ירקות טריים או סלט גדול, כי הלחמנייה עשירה. אפשר לשלב רעיונות מתוך מתכוני הסלטים כדי לבנות ארוחה מאוזנת.
-
אירוח חכם: אם אתם בונים שולחן חלבי, הלחמניות האלה משתלבות נהדר עם מרק עונתי. תמצאו השראה במתכוני המרקים.
שאלות נפוצות
-
אפשר להכין את הבצק מראש? כן. אחרי לישה, אפשר להתפיח 30 דקות בטמפרטורת חדר ואז להעביר למקרר ל-8–12 שעות. למחרת מוציאים, נותנים לבצק להתאקלם 30–45 דקות, ממשיכים עיצוב והתפחה שנייה. התפחה קרה מפתחת טעם עמוק יותר ושומרת על מרקם מצוין.
-
אפשר להקפיא לחמניות זיתים וגבינה? בהחלט. מקפיאים אחרי אפייה וקירור מלא, בשקית אטומה. לחימום: 160–170 מעלות ל-8–10 דקות ישירות מהקפאה, עד שהמרכז חם והגבינה חוזרת להיות נעימה.
-
מה עושים אם המילוי בורח בזמן האפייה? זה קורה כשסגירת התפר חלשה או כשיש עודף מילוי. הקפידו על צביטה חזקה וסיבוב כדור כשהתפר למטה. אם אתם אוהבים הרבה מילוי, עדיף להגדיל מעט את משקל הכדורים (למשל 10 יחידות במקום 12) כדי לשמור על יחס בצק-מילוי יציב.
-
אפשר להכין ללא ביצה בבצק? אפשר, אבל המרקם יהיה מעט פחות עשיר. החליפו את הביצה ב-50 מ"ל מים נוספים ו-10 מ"ל שמן זית. הציפוי עדיין יכול להיות ביצה, או הברשה ב-30 מ"ל חלב עם 5 מ"ל שמן לקבלת צבע עדין.
-
איך יודעים שהלחמניות נאפו עד הסוף? הן צריכות להיות זהובות היטב, קלות יחסית כשמרימים, ולהישמע חלולות בהקשה עדינה על התחתית. מי שעובד מדויק יכול להשתמש במדחום: 92–94 מעלות במרכז הן יעד מצוין ללחמניות רכות.
רעיונות להגשה ושילובים
-
לארוחת ערב קלה: מגישים את הלחמניות עם גבינה רכה וירקות חתוכים, ולצידן מנה צמחונית כמו אנטיפסטי או שקשוקה ירוקה.
-
לבראנץ' חלבי: מוסיפים ביצים קשות, ממרח זיתים טרי וקערת ירקות. לקינוח, אני אוהבת לסגור עם משהו קטן ממדור הקינוחים כדי לשמור על קצב קליל.
-
לפיקניק: אורזים את הלחמניות כשהן קרות לגמרי, כך הן לא מזיעות בשקית. בקבוק שתייה קרה מהמדור משקאות הופך את כל היציאה להרבה יותר מסודרת.
אחסון ושמירה על טריות
-
בטמפרטורת חדר: עד יומיים בקופסה אטומה, רצוי עם נייר סופג בתחתית לספיחת לחות.
-
חימום מחדש: 160 מעלות ל-6–8 דקות. חימום קצר מחזיר קריספיות עדינה מבלי לייבש את הפנים.
-
אם הלחמניות התייבשו מעט: עטפו כל אחת בנייר אפייה והוסיפו 5 מ"ל מים על הנייר (לא על הלחמנייה), ואז חממו 5–6 דקות. האדים יחזירו רכות בלי להפוך את הקרום לספוגי.








